מגנזיום מסייע בשמירה על לחץ הדם, וכן מסייע בהרפיית שרירים, בעיקר אלההקשורים בטונוס כלי הדם ובמערכת העיכול.ואף למניעת סרטן מעיים ופי הטבעת.
1. כפי שתואר לעיל, מגנזיום הוא זה שמייצב את כניסת הסידן אל תוך השלד, ומסייע לירידה בתפוצת מחלת האוסטיאופורוזיס.
2. מגנזיום נוכח בריאקציות ובמטבוליזם של מעל 300 אנזימים בגוף, לפיכך קשור לייצור חלבונים המשמשים לבניית השריר, ליצור DNA וחומצות שומן, ובכל הקשור לייצור גליקוגן.
3. מגנזיום משתתף גם בתהליכי פינוי הפסולת מהתאים, וכן בשחרור ואגירה של אנרגיה בהם – המגנזיום מסייע לסוכר להיכנס לתוך התאים ולשמש את הצרכים האנרגטיים של התא.
4. המגנזיום קשור במטבוליזם של אבות המזון, ומסייע בשמירה על לחץ הדם, וכן מסייע בהרפיית שרירים, בעיקר אלה הקשורים בטונוס כלי הדם ובמערכת העיכול.ואף למניעת סרטן מעיים ופי הטבעת.
5.מגנזיום הוא מינרל החיוני לתפקודו התקין של גוף האדם, אולם בניגוד לסידן, המגנזיום מוכר פחות, והוא נוטה להידחק קצת בכל הקשור לתוספי תזונה ושמירה על מפלס מינרלים תקין בגוף. חשוב לדעת שהמגנזיום הוא המינרל השני בריכוזו בתאים, וכי 60% ממנו מצויים בשלד, וכן מגנזיום הוא האחראי לספיגת הסידן בגוף באמצעות השפעתו על ההורמונים האחראים לקליטתו.
תפקידי מגנזיום בגוף האדם
1. כפי שתואר לעיל, מגנזיום הוא זה שמייצב את כניסת הסידן אל תוך השלד, ומסייע לירידה בתפוצת מחלת האוסטיאופורוזיס.
2. מגנזיום נוכח בריאקציות ובמטבוליזם של מעל 300 אנזימים בגוף, לפיכך קשור לייצור חלבונים המשמשים לבניית השריר, ליצור DNA וחומצות שומן, ובכל הקשור לייצור גליקוגן.
3. מגנזיום משתתף גם בתהליכי פינוי הפסולת מהתאים, וכן בשחרור ואגירה של אנרגיה בהם – המגנזיום מסייע לסוכר להיכנס לתוך התאים ולשמש את הצרכים האנרגטיים של התא.
4. המגנזיום קשור במטבוליזם של אבות המזון, ומסייע בשמירה על לחץ הדם, וכן מסייע בהרפיית שרירים, בעיקר אלה הקשורים בטונוס כלי הדם ובמערכת העיכול.
5. מגנזיום חיוני לשמירה על שריר הלב, ומחקרים מראים שצריכה מוגברת שלו בגיל הילדות תורמת לירידה במחלות לב בגיל מאוחר.
6. המגנזיום משמש גם בויסות הטמפרטורה של הגוף, וכאשר קיים חוסר ממנו בגוף, מנגנונים אלה עלולים להיפגע.
7. מחקרים מגלים גם שטיפול במגנזיום מוריד את שכיחותן של מיגרנות ואפילפסיה, דיכאון, סיבוכי סכרת, עייפות כרונית והיפר אקטיביות בילדים.
כיצד מתמודד הגוף עם מחסור במגנזיום וכיצד ניתן להתגבר עליו ?
מחסור במגנזיום משפיע על כל מערכות הגוף, היות והוא מהווה מינרל חיוני לפעילויות רבות. מחזור במגנזיום יכול לגרום לרגישות יתר, לעצבנות, לפגיעה בתיאבון, לחולשה ולסחרחורות. מגנזיום בכמויות קטנות מדי בגוף יכול לגרום גם להתכווצויות פתאומיות של שרירים, בעיקר בזמן מנוחה, לכאבים בחזה, לנשירת שיער ומחלות חניכיים, וכן ערכים נמוכים של סידן בדם ואף למצמוץ בלתי רצוני בעיניים.
בעת חשש לרמת מגנזיום נמוכה מדי בגוף, יש להיוועץ באיש מקצוע, היות וקשה מאוד להסתמך על בדיקות דם בקביעת רמת מגנזיום בגוף, וכן קשה להתאים את התוספים התזונתיים הנדרשים להעלאת רמת מגנזיום. חשוב לדעת, גם כי השפעתו של מגנזיום היא השפעה לאורך זמן בדרך כלל, שאינה מיידית, וכי לקיחתו כרוכה לעיתים בהפרעות עיכול, דוגמת שלשולים וכאבי בטן. לפיכך חשוב לקבל מגנזיום באופן הדרגתי.
העלאת רמת מגנזיום בגוף אפשרית גם באמצעות דיאטה עשירה בו – מגנזיום מצוי בכמויות גדולות בירקות ירוקים המכילים כלורופיל, וכן בננות, שקדים, פטריות, בשר ודגנים מלאים. ההמלצה הכללית היא לצרוך 400-500 מ"ל מגנזיום ליום, אולם מומלץ תמיד להיוועץ במומחה תזונה טרם התאמת התפריט לצריכת מגנזיום מוגברת.
5. מגנזיום חיוני לשמירה על שריר הלב, ומחקרים מראים שצריכה מוגברת שלו בגיל הילדות תורמת לירידה במחלות לב בגיל מאוחר.
6. המגנזיום משמש גם בויסות הטמפרטורה של הגוף, וכאשר קיים חוסר ממנו בגוף, מנגנונים אלה עלולים להיפגע.
7. מחקרים מגלים גם שטיפול במגנזיום מוריד את שכיחותן של מיגרנות ואפילפסיה, דיכאון, סיבוכי סכרת, עייפות כרונית והיפר אקטיביות בילדים.
מקורות למגנזיום :
ירקות כהים, אגוזים, גרעינים, קטניות, מוצרי סויה, בעיקר קמח סויה וטופו, שקדים, אגוזי פקאן, ערמונים, אגוזי קשיו ואגוזי ברזיל, דגנים מלאים, סובין, נבט חיטה, דוחן, אורז חום, אבוקדו, מישמש מיובש, מרק עם עצמות.
תפקידים של מגנזיום :
בעל תפקיד במטבוליזם של מינרלים אחרים. הוא חשוב גם לתפקוד תקין של הלב, כלי הדם, העצבים, השרירים והמעי. אפשר לאבדו בשתן, בצואה ובזעה. הוא מסייע לטיפול במחלות ריאה, מרחיב כלי דם, מזרז החלמה מניתוחי לב ומזיהומים קשים.
גורמי מחסור וסימפטומים של מגנזיום :
תיתכן בעיה בספיגה שלו (כגון במרבים לשתות אלכוהול) או אובדן מוגזם שלו בעת נטילת תרופות משתנות או אנטיביוטיקה, בעת זיהומים ובאנשים עם רמת סידן נמוכה.
נזקים מחוסר של מגנזיום :
טרשת כלי הדם, אבני כליה, הפרעות קצב, כאבי וסת, אנגינה פקטוריס, אלכוהוליזם, יתר לחץ דם, תסמונת העייפות הכרונית, אסתמה, אפילפסיה, דלדול עצמות, אוטיזם, חרדות, היפראקטיביות, הפרעות שינה, תסמונת קדם-וסתית, התכווצויות שרירים.
גברים-350 מ"ג
נשים-300 מ"ג
בהריון והנקה-450 מ"ג
מגנזיום: המינרל החשוב ביותר ללב
הוכח מבחינה מדעית, כי מגנזיום (magnesium) הוא המינרל החשוב ביותר לבריאות הלב. מעל ל-300 אנזימים שונים בגוף תלויים במינרל זה. עם זאת, כ-80% מהאמריקנים אינם צורכים כמות מספקת של מגנזיום. גרוע מכך, מעטים הקרדיולוגים שנוהגים לרשום את המינרל כדבר שבשגרה. אין פלא שמחלות הלב נפוצות כל כך.
רפואהטבעיות
מכל עבר אורבת לנו סכנה אמיתית לאובדן מגנזיום. המינרל כמעט נעלם כליל מהמזון המהיר ועתיר הסוכר, המהווה כ-35% מתפריטו של האדם הממוצע כיום. היבול גדל באדמה שבה הולכת ומדלדלת כמותו של המינרל. גופנו מרוקן את מאגריו הדלים במאמץ לנקות את עצמו מערפיח, טפילים ורעלנים רבים נוספים. ההזעה והמתח סוחטים את הכמות שעוד נותרה, וכך עושות גם התרופות המשַתנות ותרופות נוספות. נראה כי אצל רובנו, חסר במגנזיום הוא בלתי נמנע. הגיל מחמיר עוד יותר את המצב. ככל שאנו מזדקנים, אנו סופגים פחות חומרי תזונה, ביניהם גם מגנזיום, מהמזון. בשל בעיות שיניים, ייתכן שנימנע מאכילת אגוזים, זרעים ומזון אחר המהווה מקור למינרל, וקרוב לוודאי שניטול יותר תרופות שמורידות את רמתו בגופנו.
למגנזיום יש נגיעה כמעט בכל היבט של בריאותנו. עם זאת, בשל היותו גורם מרכזי בקיומן או היעדרן של בעיות לב, בחרתי לפתוח דווקא בנושא זה.
מחלות לב וכלי דם
כקרדיולוג, מזדמן לי לראות יותר אנשים הסובלים ממחלות לב מאשר מכל מחלה אחרת. אני משער שכ-98% מהם זקוקים למגנזיום וכולם יכולים להפיק ממנו תועלת. עם זאת, רק קומץ מהחולים קיבלו הנחייה מהרופא הקודם שלהם ליטול מגנזיום. הסיכום הבא מתאר מה ניתן להשיג באמצעות נטילה יומית של התוסף, והוא דומה יותר לרשימת המשאלות של אדם הסובל ממחלת לב.
• קצב לב בלתי סדיר הופך לסדיר יותר.
• חל שיפור ביתר לחץ הדם.
• הגוף שומר על איזון טוב יותר של אשלגן, מינרל נוסף שיש לו חשיבות עבור מערכת הלב וכלי הדם.
• הלב שואב נפח גדול יותר של דם ללא צורך בחמצן נוסף.
• כלי דם מכווצים הופכים לרפויים ומאפשרים לדם לזרום ביתר חופשיות.
• תדירות הכאבים הנובעים מתעוקת חזה יורדת.
• המינרל אינו מאפשר לטסיות הדם* להיצמד זו לזו ובכך מקטין את הסיכון להיווצרות של קרישי דם החוסמים את העורקים.
• רמת ה-HDL (הכולסטרול ה"טוב") עולה ורמת ה-LDL (הכולסטרול ה"רע") יורדת.
כיצד מתמודד הגוף עם מחסור במגנזיום וכיצד ניתן להתגבר עליו ?
מחסור במגנזיום משפיע על כל מערכות הגוף, היות והוא מהווה מינרל חיוני לפעילויות רבות. מחזור במגנזיום יכול לגרום לרגישות יתר, לעצבנות, לפגיעה בתיאבון, לחולשה ולסחרחורות. מגנזיום בכמויות קטנות מדי בגוף יכול לגרום גם להתכווצויות פתאומיות של שרירים, בעיקר בזמן מנוחה, לכאבים בחזה, לנשירת שיער ומחלות חניכיים, וכן ערכים נמוכים של סידן בדם ואף למצמוץ בלתי רצוני בעיניים.
בעת חשש לרמת מגנזיום נמוכה מדי בגוף, יש להיוועץ באיש מקצוע, היות וקשה מאוד להסתמך על בדיקות דם בקביעת רמת מגנזיום בגוף, וכן קשה להתאים את התוספים התזונתיים הנדרשים להעלאת רמת מגנזיום. חשוב לדעת, גם כי השפעתו של מגנזיום היא השפעה לאורך זמן בדרך כלל, שאינה מיידית, וכי לקיחתו כרוכה לעיתים בהפרעות עיכול, דוגמת שלשולים וכאבי בטן. לפיכך חשוב לקבל מגנזיום באופן הדרגתי.
העלאת רמת מגנזיום בגוף אפשרית גם באמצעות דיאטה עשירה בו – מגנזיום מצוי בכמויות גדולות בירקות ירוקים המכילים כלורופיל, וכן בננות, שקדים, פטריות, בשר ודגנים מלאים. ההמלצה הכללית היא לצרוך 400-500 מ"ל מגנזיום ליום, אולם מומלץ תמיד להיוועץ במומחה תזונה טרם התאמת התפריט לצריכת מגנזיום מוגברת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה