האם תבלין המוכרים מהמטבח, יוכלו בעתיד לרפא חולים?
פרופסור דודאי עוסק זה 35 שנים בחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם. המחקר הנוכחי שלו מגוון מאוד ועוסק במגוון תחומים – החל בהשבחת הריח והארומה של הצמחים, דרך הארכת חיי המדף שלהם ועד להגברת אחוז החומרים הפעילים שנמצאים בצמחים אלה. מדובר בחומרים אשר מאפשרים בעת מיצויים מצמחים כמו מרווה, רוזמרין, אורגנו, ריחן (בזיליקום) ולמון גראס, לשמש את תעשיית התרופות לאדם מטיפולים אנטי דלקתיים ועד – לייצור נוגדנים לתאים סרטניים.
שלי חקרתי חומרים שמעכבים נביטה של צמחים אחרים בסביבות הצמח בטבע. זוהי תופעה הקרויה הללופטיה - כאשר צמח אחד נאבק, באמצעים כימיים, בנביטה של צמח אחר העלול לאיים על התפשטותו" מסביר פרופסור דודאי. "במהלך המחקר עלה בדעתי כי ייתכן וחלק מהחומרים הפעילים שעושים את זה בצמחים, יכולים לעכב גם את ההתפתחות של תאים סרטניים בבני אדם. בפועל, המנגנון הוא דומה הן בטבע והן בתאים הסרטניים בגוף האדם. התאים הסרטניים מתפצלים ומתרבים ובעזרת החומרים הפעילים מצמחים, כגון עשב לימון ומור הגלעד, הצלחנו בניסויים לעכב את התפתחות התאים הסרטניים". תוצאות המחקר עד כה מהפכניות ממש - החומרים הפעילים שנמצאו בו לא זו בלבד שתוקפים את מנגנון החלוקה של התא, לב ליבה של התפתחות מחלת סרטן, אלא גם מסוגלים להרוג את התא המשובש.
המחקרים הקליניים בבני אדם עוד רחוקים משתי סיבות – בשלב הנוכחי עובדים עדיין צוותים של מכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון על פיתוח דרכים לאפשר לאותם חומרים פעילים בצמחי המרפא להגיע אל הגידולים הסרטניים ולתקוף אותם, משום שהחומרים מתפרקים מהר מדי בגוף האדם. הסיבה השנייה והעיקרית היא מימון. עוד לפני פרסום תוצאות המחקרים הנמשכים בספרות המדעית ורישומם כפטנט, על החוקרים לעניין משקיעים בשוק הפרטי שיאפשרו את הצעד הבא – גיוס הקהילה הרפואית למחקר ותחילת הניסויים הקליניים. עם זאת, אומר דודאי: "כבר הוכחנו במעבדות שלנו את יעילותם של חלק מהחומרים שבצמחים ומהם מנגנוני הפעולה שלהם מול תרביות תאים סרטניים שנלקחו מבני אדם. מה שנשאר עכשיו הוא להביא את החומרים לתאים הסרטניים בזרם הדם ושיהיה אפשר באישור ליישם אותם כתרופה". המחקר מבוצע בשיתוף עם צוות מאוניברסיטת בן גוריון בראשות ד"ר רבקה אופיר המתמחה במחקר הסרטן, וחלקו מתבצע במרכז מחקר ופיתוח של משרד המדע.
האבסורד הוא שלא משרד המדע ולא משרד החקלאות, שבמוסדות תחת מימונם פועלים החוקרים האלה, ולא הממשלה בכלל, היינו אנחנו משלמי המיסים – אינם מהווים גורם כלשהו במימון המחקרים עצמם. הממשלה, כמו אוניברסיטאות המחקר, מספקת את התשתית המחקרית בלבד – המתקנים ובמקרה של מכון וולקני, גם את משכורות החוקרים. אבל גם מחקרים בעלי פוטנציאל להיות פורצי דרך שכאלה, תלויים לחלוטין במשקיעים מהמגזר הפרטי ובסופו של דבר גם בחברות התרופות. עניין כשלעצמו משום שאותן חברות לא מתלהבות בדרך כלל בלשון המעטה מהשקעה במחקרים שמקורם בעולם הצומח כיוון שמדובר בחומרים פעילים שקל מאוד להשיג מאותם צמחים, ולכן זולים מאוד וקשה לרשום עליהם פטנט. החברות מעדיפות לפיכך לשמר מסיבות כלכליות את המחקר הפרמצטבי במעבדות הכימיה. כך שעתיד המחקר כולו תלוי ברצונם הטוב של משקיעים שאינם מתעשיית התרופות כדי לשכנע את התעשייה הזאת לקחת בו חלק בעתיד. "כדי להתקדם עם המחקר לבעלי חיים ולבני אדם אנחנו זקוקים ליזמים ומשקיעים. התהליך עד לרישוי תרופה ארוך מאוד ומצריך הרבה כסף. עוד לא הצלחנו למצוא את היזם שישקיע בשלבים הבאים" מודה פרופסור דודאי. רוצים לדעת עוד על צמחי מרפא וסרטן?
המחקרים הקליניים בבני אדם עוד רחוקים משתי סיבות – בשלב הנוכחי עובדים עדיין צוותים של מכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון על פיתוח דרכים לאפשר לאותם חומרים פעילים בצמחי המרפא להגיע אל הגידולים הסרטניים ולתקוף אותם, משום שהחומרים מתפרקים מהר מדי בגוף האדם. הסיבה השנייה והעיקרית היא מימון. עוד לפני פרסום תוצאות המחקרים הנמשכים בספרות המדעית ורישומם כפטנט, על החוקרים לעניין משקיעים בשוק הפרטי שיאפשרו את הצעד הבא – גיוס הקהילה הרפואית למחקר ותחילת הניסויים הקליניים. עם זאת, אומר דודאי: "כבר הוכחנו במעבדות שלנו את יעילותם של חלק מהחומרים שבצמחים ומהם מנגנוני הפעולה שלהם מול תרביות תאים סרטניים שנלקחו מבני אדם. מה שנשאר עכשיו הוא להביא את החומרים לתאים הסרטניים בזרם הדם ושיהיה אפשר באישור ליישם אותם כתרופה". המחקר מבוצע בשיתוף עם צוות מאוניברסיטת בן גוריון בראשות ד"ר רבקה אופיר המתמחה במחקר הסרטן, וחלקו מתבצע במרכז מחקר ופיתוח של משרד המדע.
האבסורד הוא שלא משרד המדע ולא משרד החקלאות, שבמוסדות תחת מימונם פועלים החוקרים האלה, ולא הממשלה בכלל, היינו אנחנו משלמי המיסים – אינם מהווים גורם כלשהו במימון המחקרים עצמם. הממשלה, כמו אוניברסיטאות המחקר, מספקת את התשתית המחקרית בלבד – המתקנים ובמקרה של מכון וולקני, גם את משכורות החוקרים. אבל גם מחקרים בעלי פוטנציאל להיות פורצי דרך שכאלה, תלויים לחלוטין במשקיעים מהמגזר הפרטי ובסופו של דבר גם בחברות התרופות. עניין כשלעצמו משום שאותן חברות לא מתלהבות בדרך כלל בלשון המעטה מהשקעה במחקרים שמקורם בעולם הצומח כיוון שמדובר בחומרים פעילים שקל מאוד להשיג מאותם צמחים, ולכן זולים מאוד וקשה לרשום עליהם פטנט. החברות מעדיפות לפיכך לשמר מסיבות כלכליות את המחקר הפרמצטבי במעבדות הכימיה. כך שעתיד המחקר כולו תלוי ברצונם הטוב של משקיעים שאינם מתעשיית התרופות כדי לשכנע את התעשייה הזאת לקחת בו חלק בעתיד. "כדי להתקדם עם המחקר לבעלי חיים ולבני אדם אנחנו זקוקים ליזמים ומשקיעים. התהליך עד לרישוי תרופה ארוך מאוד ומצריך הרבה כסף. עוד לא הצלחנו למצוא את היזם שישקיע בשלבים הבאים" מודה פרופסור דודאי. רוצים לדעת עוד על צמחי מרפא וסרטן?
כנסו:www.mrphbosem.com
או ליעוץ חינם : 04-9952122
אשמח לעמוד לרשותכם
שמעון.ש
